מאמרים

עדכון – בעקבות הלוחמה ומצב החירום

נבקש לעדכנכם במספר עניינים הנוגעים לזכויות וחובות מעסיקים ועובדים בתקופה זו (נכון למועד העדכון).

ככל והעובד מבקש שלא להגיע למקום העבודה

  1. יש לפעול על פי הוראות פיקוד העורף.
  2. ככל ו:
    • אין הנחיה של פיקוד העורף שלא להגיע למקומות עבודה בישובים בו ממקום מקום העבודה ו/או העובד אינו גר בישוב שעל פי ההנחיות אין לצאת בו מביתו/מהמרחב המוגן.
    • העובד אינו נדרש להישאר בבית כדי לטפל בילד (עד 14 או עד גיל 21 ככל ומדובר באדם עם צרכים מיוחדים) על רקע סגירת מסגרות החינוך בה שוהה דרך קבע אותו אדם בהוראה של פיקוד העורף – תקף כלפי הורה/מטפל אחד בלבד.
    • העובד/ת לא גויס/ה למילואים.
    • במקום העבודה קיים מיגון ראוי שניתן להגיע אליו בזמנים שנקבעו בהחיות פיקוד העורף.
    • העובדים המגיעים למקום העבודה יוצרים התקהלות שלא עולה על ההתקהלות המותרת בהנחיות פיקוד העורף.
  3. בהתקיים כל התנאים המפורטים מעלה – ניתן לחייב את העובד להגיע למקום העבודה.
  4. יחד עם זאת וככל ועבודת העובד מאפשרת עבודה מרחוק, יהא זה נכון לשקול בחיוב את העסקתו מרחוק.
  5. כמובן שאין חובה לחייב את העובד להגיע לעבודתו והמעסיק יכול להיטיב עם עובדיו ולאפשר להם לשהות בביתם, בחופשה, בין אם על חשבון העובד ובין אם על חשבון המעסיק.

ככל ומקום העבודה רשאי לפעול בהתאם להוראות פיקוד העורף המעסיק מבקש להוציא את עובדיו לחופשה

  1. בהסכמת העובד, המעסיק יכול להוציאו לחופשה ללא תשלום.
  2. המעסיק יכול להוציא את עובדיו לחופשה של עד 7 ימים, אם מדובר בחופשה שעולה על 7 ימים רצופים, על המעסיק להודיע לעובדים על הוצאתם לחופשה שבועיים מראש.
  3. עם זאת, מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה באורך שעולה על מכסת הימים הצבורים שעומדים לזכותם (במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה, אך חייב לשלם להם שכר מלא בגין ימים היעדרותם).
  4. כלומר, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום, המעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף. ככל והמעסיק החליט להוציא את עובדיו לחופשה בהתראה קצרה יותר, הוא לא יוכל לנכות את ימי ההיעדרות ממכסת ימי החופשה שצבר העובד ויהיה עליו לשלם להם בעבור הימים שבין חלוף שבוע של חופשה כפויה ועד חלוף שבועיים מיום ההודעה, זאת מבלי לנכות ימי חופשה בגין תקופה זו.

ככל והמעסיק מחייב את העובד להגיע לעבודה והעובד מסרב על רקע המצב הבטחוני:

  1. ככל והעובד נדרש להגיע למקום העבודה אולם לא הגיע ללא סיבה מוצדקת, רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד את ימי ההיעדרות ואף לפטרו (יחד עם זאת, יש להפעיל את מבחן השכל הישר מתוך נקודת הנחה שבית הדין לעבודה יכיר ביתר קלות במצב המיוחד השורר במדינת ישראל כנסיבות המצדיקות היעדרות).
  2. נסיבות נוספות שהוכרו בדין או בפסיקה (בהקשר של מלחמת המפרץ) כמוצדקות להיעדרות:
    • העובד נשאר בבית לצורך טיפול בבעל מוגבלות שהמטפל שלו לא היה יכול להתייצב לנוכח המצב הביטחוני
    • הגעתו של העובד חושפת אותו לסיכון בלתי סביר (לדוגמה עובדים עם שעות נסיעה רבות ללא מרחב מוגן)

סוגיית התשלום

  1. החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה ואין בחוק חובה לשלם לעובד שכר בעבור ימים בהם מקום העבודה היה סגור בשל איסור לפתוח אותו בהתאם להנחיות פיקוד העורף (שכן הדבר נחשב לכוח עליון).
  2. סוגייה זו לרוב מוסדרת מאוחר יותר, באמצעות הסכמים קיבוציים או תקנות.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

לייעוץ עם עורכת דין כוכי טבקה
משרד עורכי דין | כוכי טבקה
משרד עורכי דין כוכי טבקה
במה אפשר לעזור?
דילוג לתוכן